נפש בריאה בגוף בריא
רבים טוענים במחקרים וגם "על בשרם" כי קיים קשר אדוק בין האוכל שאנחנו צורכים והשפעתו על הנפש ועל ההרגשה. אין ספק שאוכל מביא לתחושה רגעית שיכולה להיות סיפוק, רוגע, שובע, כאבים או אפילו דיכאון.
מערכת העצבים בגופנו בעצם מעבירה מידע. אם זה מידע חיצוני לגביי הטמפרטורה (חם, קר וכדומה) או מידע פנימי למשל על כמות הסוכר שיש בגוף בכל רגע.
למשל כשאני מתאמץ, מועבר מידע דרך העצבים למוח וזאת בצורת ההולכה למוח שתגרום לנו לשחרר אדרנלין אשר הוא ייצר לנו סוכר (גלוקוז) שיחדד לנו את החושים בגוף.
המוח שלנו צורך בעיקר אנרגיות המופקות מפחמימות ואלו מתפרקות בדם ומפרישות גלוקוז. האחרון גורם למוח שלנו לשינוי תחושה כגון שובע, רגיעה וזאת עקב הפרשת סרטונין מהמוח.
ברור כי הקשר בין התזונה למצבנו הגופני וכן למצבנו הפסיכולוגי הוא קשר הדוק. למשל, מאוד יקשה על אדם לעשות דיאטה או להימנע מאוכל או לשנות הרגלי אכילה כשהוא במצב פסיכולוגי ירוד (כעס, אבל וכדומה).
לכן עלינו להבין מכך שכאשר אנחנו מוותרים לעצמנו בהרגלי האכילה שלנו אנחנו בעצם גורמים לנזק פסיכולוגי גדול יותר שמתבטא בהאשמה עצמית כמו "למה אכלתי את זה עכשיו" או " איזה חלש אני". אנחנו רבות מתעסקים במצבנו הגופני, אם השמנו או אם אנחנו מרגישים לא טוב וישר מאשימים את האוכל שאכלנו או את זה שאכלנו יותר מדי ובלי משים לב אנחנו מודעים כבר לקשר ישיר בים אכילה למצב פסיכולוגי ופיסי.
אם נהיה מספיק חזקים ונדע לתכנן נכון יותר את התזונה שלנו, מה, מתי וכמה, הרי שבכך נשפר את אורח חיינו מכל הבחינות.
לא תמיד ניתן להגיע לתוצאות כאלו לבד וקיימים מדריכים רבים בנושא למשל פסיכולוג לגביי המלחמה העצמית באוכל. תזונאית או שף פרטי שילמד אותנו ב"סדנת אוכלים נכון" על הרגלי אכילה נכונים ובריאים. מה לאכול, מתי, כמה.
לאחר שנעשה כל זאת נוכל לפנות את עצמנו לטיפול בדאגות אחרות ובהן נטפל נכונה כשהמצב שלנו הכולל הוא נינוח יותר וחזק יותר.